בר קיימא ופיתוח בר קיימא

המושג הזה, בר קיימא, נשמע יותר ויותר בשנים האחרונות. מדברים על פיתוח בר קיימא בעיקר.

פיתוח בר קיימא

פיתוח בר קיימא ( Sustainable development) הוא פיתוח העונה על צרכי ההווה מבלי להתפשר על יכולתם של דורות העתיד לענות על צורכיהם. כדי להשיג פיתוח בר קיימא המערכות האקולוגיות של כדור הארץ צריכות להישמר במצב בריא, וניצול המשאבים צריך להיעשות בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו.

או במילים פשוטות יותר, זה למעשה שיווי משקל בין הצמיחה הכלכלית, הגנה על הסביבה והוגנות חברתית.

ובמילים עוד יותר פשוטות, זה ממש לא מוצר בר קיימא אם המוצר שלכם ניתן למחזר או מתכלה ביולוגית למשל, אבל בדרך הייצור שלו הורסים יערות גשם או כל משאב טבע חשוב אחר.

כלומר יש חשיבות לא רק למוצר הסופי ותכונותיו אלא גם לתהליך הייצור.

דוגמאות לבר קיימא ופיתוח בר קיימא

שקיות בד עשויות מיוטה טבעית למשל, הן בהחלט מוצר בר קיימא. נתחיל בגידול - צמח היוטה גדל ללא ריסוס או דישון ומתבסס על מקורות מים טבעיים תלויי משקעים (בדלתת הגנגס בהודו ובבנגלדש). הייצור של שקיות היוטה פשוט למדי וכולל השרייה של הגבעולים במים כ 20 יום ולאחר מכן מפרידים את סיבי היוטה ומייבשים תחת השמש שלושה ימים. כלומר תהליך טבעי לחלוטין ולא מזהם והסיבים מוכנים לשימוש ותפירת השקיות.

עם סיום חייה של השקית, לאחר כמה שנים, בשימוש נכון, יש לזרוק את השקית לפח אשפה אורגני/קומפוסט.

כלומר מוצר טבעי ואקולוגי שלאורך כל תהליך הייצור וגם בגמר השימוש אינו פוגע בסביבתו.

דוגמא נוספת למוצר בר קיימא שרובכם מכירים הוא צלחות חד פעמיות אקולוגיות עשויות עלי דקל. אין כריתת עצים, הצלחות מיוצרות בחימום בלבד מעלים שנשרו לקרקע בלבד מעץ שהוא בכלל גדל עבור האגוזים שהוא מייצר. (דרך אגב מעץ אחד שלא נכרת מייצרים שני מוצרים, שזה בפני עצמו פעולה אקולוגית מדהימה). אין שום תוספים או דבקים במוצר ולכן בגמר השימוש הוא הולך ישירות לפח האשפה הרטובה ולקומפוסט.

לעומת צלחות העשויות מבמבוק או מקנה סוכר שאין ויכוח שהן מתכלות ביולוגית אך הבעיה שתהליך הייצור הוא מזהם ותעשייתי ולעיתים מוכנסים חומרים כמו מלמין בתהליך הייצור שזה חומר הפולט רעלים בזמן מגע עם חום.

העקרונות

בר קיימא ופיתוח בר קיימא מתבסס על 3 עקרונות. עד עכשיו דיברנו על הסביבה והגנתה.

שקיות היוטה והצלחות מעלי הדקל הם הדוגמא לכלכלה מעגלית ומוצר המסיים את חייו הופך לחומר גלם לתהליך או למוצר אחר. במקרה שלנו לקומפוסט. עקרון הגנת הסביבה.

עקרון ההוגנות החברתית הוא העקרון השני בפיתוח בר קיימא. והוא אומר שלא ניתן לפתור בעיות סביבתיות ללא התייחסות לבני האדם. בקצרה, אתם לא רוצים לקנות מוצר אקולוגי ולגלות שהעובדים במפעל הם עבדים או עובדים בתנאים מחפירים. מוצר בר קיימא הוא מוצר שגם אינו פוגע בבריאותם וברווחתם של הקשורים במוצר.

עקרון הפיתוח הכלכלי לא מתייחס לערכי הטבע כסחורה כבעלת ערך המשרתת את האדם כמו בפיתוח קונבנציונאלי, אלא פועל בסנכרון עם משאבי הטבע.

ואם נסכם: עשו כמה שיותר טוב עם כמה שפחות.

קחו את תיקי היוטה ושקיות הכותנה שלכם קנו רק מה שצריך, ארוז בכמה שפחות ומלאו את שקיות ותיקי הבד שלכם במוצרי הכלכלה המעגלית, מוצרים אקולוגיים, חברתיים והוגנים.