ממש ניסוי נחמד לדעתנו, אנחנו חושבים שזה משפט המפתח בכתבה החביבה הזו:

"הפלסטיק אינו אויב. השימוש בחד פעמי הוא האויב. יש חשיבות להתנהלות של כל אחד ואחת מאיתנו. תרבות הצריכה החד פעמית יוצרת מסה קריטית".

הניסוי - 24 שעות ללא פלסטיק

כתב הניו יורק טיימס החליט לעשות ניסוי בו נבדק האם במשך יממה, כלומר 24 שעות, ללא פלסטיק. מהר מאד הבין שזו משימה בלתי אפשרית

ברגע שג'ייקובס קמ מהמיטה נגעו כפות רגליו בשטיח עשוי סיבי ניילון. לא עברו עשר שניות וכבר הפר את הכללים שהוא עצמו קבע. מיום שהומצא, לפני יותר ממאה שנה, התנחל החומר העמיד, הקל והוורסטילי הזה בכל תחום בחיינו. יש לו אלפי שימושיים אך גם חסרונות, בעיקר סביבתיים. המטרה היא לבחון על אלו שימושים של פלסטיק אפשר לוותר, ומהם הדברים שאי אפשר בלעדיהם.

בדרך כלל כשג'ייקובס קם בבוקר, הוא מעיף מבט באייפון. לקראת יום הניסוי הטלפון אוחסן בארון משום שבנוסף לאלומיניום, ברזל, ליתיום, זהב ונחושת, כל אייפון מכיל גם פלסטיק.

"תוכלי לפתוח לי את הדלת?", ביקש מאשתו ג'ולי ללחוץ על ידית דלת חדר האמבטיה שעשויה מפלסטיק. "זה עומד להיות יום ארוך", רטנה. לשגרת הבוקר שלו התכונן ג'ייקובס מראש: ולהסתדר בלי מברשת שיניים ומשחת שיניים, ובלי השמפו והסבון. בכל אחד מהמוצרים או מהאריזות יש פלסטיק.

למזלו של ג'ייקובוס, ישנה תעשייה שלמה של מוצרים נטולי פלסטיק המיועדים לבעלי מודעות סביבתית. הוא רכש מברשת שיניים עשויה במבוק ושערות חזירי בר של חברת Life Without Plastic. "השערות עברו חיטוי עמוק", הרגיע אותו בעל החברה. במקום משחת שיניים הוא קנה צנצנת של טבליות מנטה־פחם, ולעס אחת וצחצח עם מים. הטעם היה מרענן אבל היה משהו מטריד בנוזל הכהה שירק מפיו.

את השמפו המוצק דווקא אהב ג'ייקובס. היה לו ריח של אשכולית ווניל והוא הקציף יפה. חסידי השמפו המוצק, שמספיק ל–80 חפיפות, טוענים שהוא משתלם יותר משמפו נוזלי. אך למעשה, חיים ללא פלסטיק עלולים להיות יקרים. כך, בחנות Package Free במנהטן נמכרים סכיני גילוח עשויים אבץ ופלדת אל־חלד במחיר 84 דולר, וגם ויברטורים שעשויים מחומרים מתכלים. את הדאודורנט החדש שלו הכנין משמן עץ התה וסודה לשתייה על פי מתכון שהוריד. באותו יום הריח, לטענתו, כמו כנסייה בימי הביניים, במובן הטוב. ייצור עצמי של תכשירים היא דרך טובה להימנע משימוש בפלסטיק, אך הדבר מצריך מותרות מסוג אחר: זמן פנוי.

לפני שיצא מחדר האמבטיה, שוב הפר את תנאי הניסוי — הוא השתמש בשירותים. גם ללבוש בגדים זה אתגר, כיוון שבפריטי לבוש רבים יש פלסטיק. ג'ייקובס הזמין מראש מכנסי צמר נטולי פלסטיק, אבל הם לא הגיעו בזמן ולכן בחר במקומם מכנסיים ישנים של "בננה ריפבליק". על התווית כתוב "100% כותנה" אבל בבדיקה שערך עם החברה התברר שזה קצת יותר מורכב. הבד אומנם עשוי 100% כותנה, אבל ברוכסן יש פלסטיק, וגם בתווית, בכיסים ובחוטים. את תחתוני הבוקסר החדשים שלו מצא ג'ייקובס ברשימת "14 מותגי הלבשה תחתונה סקסיים ובני קיימא". באשר לפלג גופו העליון, שיחק לו המזל. חברה של אשתו סרגה לה לכבוד יום ההולדת סוודר כחול־סגול מ–100% צמר מרינו המופק מכבשים. "תוכלי להשאיל לי רק ליום אחד את הסוודר שסרגה לך קריסטן?", שאל את אשתו. "אבל אתה תמתח לי אותו", רטנה שוב. "זה בשביל כדור הארץ", הזכיר לה ג'ייקובס.

להתחיל בקטן

על פי דו"ח של האו"ם, בכל שנה כ–400 מיליון טונות של פלסטיק הופכות לפסולת — כמחצית ממנה נזרקת אחרי שימוש אחד בלבד. "התמכרנו לשימוש במוצרי פלסטיק חד פעמיים, וחייבים לדבר על ההשלכות הסביבתיות, החברתיות, הכלכליות והבריאותיות הקשות של זה", נכתב בדו"ח. גם ג'ייקובס במכורים. בכל שנה הוא זורק כ–800 פריטי פלסטיק: מכלי טייק אווי ועד עטים, כוסות, אריזות ועוד.

לפני "יום ללא פלסטיק" שלו, התעמק ג'ייקובס בספרים, סרטונים ופודקאסטים שעוסקים בהימנעות אישית מפלסטיק וייצור פסולת. אחד הספרים שהזמין, "החיים ללא פלסטיק: מדריך צעד אחר צעד להימנעות מפלסטיק במטרה לשמור על בריאות המשפחה וכדור הארץ" מאת סינהא ושנטל פלמונדון, הגיע מאמזון בעטיפת פלסטיק שקופה. לדברי גבי סלאזאר, מומחית למדעי החברה שחוקרת מה מניע בני אדם לתמוך ביוזמות להגנת הסביבה, "כדאי להתחיל בקטן. למשל, בנשיאת בקבוק מים עשוי פלדת אל־חלד והצטיידות בסל כשיוצאים לקניות. כדאי לסגל הרגלים חדשים בהדרגה", היא ממליצה. "רק כך ניתן לעשות שינוי אמיתי. שינוי בבת אחת עלול להציף אותך רגשית"

ג'ייקובס מודה שחיים נטולי פלסטיק זה רעיון אבסורדי. כי למרות מגרעותיו, הפלסטיק הוא מרכיב חיוני ברפואה, בכיבוי אש ובאמצעי מיגון. יש אמת בסיסמה של תעשיית הפלסטיק משנות ה–90: "זה אפשרי הודות לפלסטיק". במקרים רבים פלסטיק תורם לסביבה: רכיבי פלסטיק עבור מטוסים הם קלים יותר מרכיבי מתכת, מאפשרים שימוש מופחת בדלק ומצמצמים פליטות פחמניות. לוחות סולארים וטורבינות אוויר מורכבים, בין היתר, מפלסטיק. ולמרות זאת, כמות הפלסטיק בעולם — ובייחוד במוצרים החד פעמיים — אינה מידתית. "המכון למדיניות כדור הארץ" פרסם כי תושבי כדור הארץ משתמשים מדי שנה בטריליון שקיות ניילון לשימוש חד פעמי.

בנוגע למועד שבו הגיח הפלסטיק לעולם הדעות חלוקות, אבל מקובל להתייחס לשנת 1855 כשנה הגורלית שבה חוקר המתכות הבריטי אלכסנדר פארקס רשם פטנט על חומר תרמו־פלסטי לבדים כציפוי עמיד למים. את החומר החדש הוא כינה "פארקסין" ובעשרות השנים הבאות פותחו במעבדות ברחבי העולם סוגים נוספים של חומרים על בסיס כימי דומה שרובם עשויים נפט או גז טבעי, ביניהם פוליאסטר, קלקר ועוד. במלחמת העולם השנייה גדל ייצור הפלסטיק מכיוון שהיה חיוני למאמץ המלחמתי. הוא שימש, בין היתר, לייצור מצנחים וחלונות מטוסים. בספרה "פלסטיק — סיפור אהבה רעיל", העוסק בהיסטוריה ובמדע של הפלסטיק, מתייחסת סוזן פרנקל לעלייה חדה שחלה בשימוש בפלסטיק בשנים שאחרי המלחמה. "פלסטיק שימש בייצור משטחי פורמייקה, מקררים, חלקי מכוניות, בגדים, נעליים, ולמעשה בכל דבר שהשימוש בו אמור להיות עבור פרק זמן מסוים", אמרה.

בשלב הזה התחולל השינוי הגדול.

"הבעיה החלה עם תחילת ייצור פריטים לשימוש חד פעמי", אומרת פרנקל. "אני מכנה אותם 'אשפה טרומית'".

ייצור המוני של קשיות, כוסות, שקיות ומוצרים מתכלים אחרים, מוביל לאסון סביבתי. במחקר התגלה כי יותר מ–11 מיליון טונות של פלסטיק חודרות לאוקיינוסים מדי שנה, מתפזרות בתוך המים, קוטעות את שרשרת המזון וחונקות את בעלי החיים הימיים. על פי נתוני הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי, כמעט חמישית מהפסולת הפלסטית נשרפת ופולטת פחמן דו־חמצני לאוויר, ורק 9% מהמוצרים ממוחזרים.

פלסטיק פוגע בבריאות. תוספי פלסטיק כמו BPA ופתלטים עלולים לגרום נזק למערכת האנדוקרינית בגוף האדם, לגרום לבעיות התנהגות, לפגוע ברמת הטסטוסטרון אצל נערים וברמת הורמוני בלוטת התריס אצל נשים. בנוסף, הם עלולים לגרום ללידות בטרם עת. "אי אפשר להטיל רק על הצרכן את הפתרון לבעיית הפלסטיק", טוענת סלאזאר. "יש לפעול בכל החזיתות".

אז איך משלמים?

בשלב די מוקדם של "יום ללא פלסטיק" התחיל ג'ייקובס לראות את העולם אחרת. הכל נראה לו מאיים, רוחש פולימרים. מהבחינה הזאת, המטבח היה טעון במיוחד. כל מה שרצה להשתמש בו כדי להכין אוכל היה מחוץ לתחום — הטוסטר, המיקרו, התנור. ואיפה יאחסן שאריות מזון? בנו הושיט לו שקית ניילון מלאה בפיסות לחם מטוגן. "רוצה קצת?", שאל. ברור שרצה, אבל ג'ייקובס החליט במקום זה לצאת לליקוט מוצרי מזון לא מעובדים. הוא ירד לרחוב במדרגות, שהרי כפתורי המעלית עשויים פלסטיק, וצעד לחנות בריאות הסמוכה לדירתו באפר ווסט סייד. הביא עימו שקיות כותנה בגדלים שונים ושתי צנצנות זכוכית. שקית אחת מילא בתפוחים ותפוזים והחליט להעלים עין מהמדבקה שדבוקה לכל פרי.

בצנצנות שם אגוזים ושיבולת שועל. המוצרים האלה אמנם היו מאוחסנים במיכלי פלסטיק אבל גם מההפרה הזו התעלם ג'ייקובס. הוא גם ידע שכבר בקופה יתקל בבעיה: כרטיסי אשראי מפלסטיק אסורים לשימוש וכך גם אפליקציית התשלום בטלפון. שטרות כסף הם עבירה נוספת כיוון שהשטרות האמריקאיים עשויים בעיקר מכותנה ופשתן, אבל כוללים גם סיבים פלסטיים. בשטרות הגבוהים מושחל גם חוט פלסטי למניעת זיופים. אז הביא עימו שקית כותנה מלאה במטבעות של רבע דולר, עשרה סנט וסנט אחד — כ–60 דולר שמשך מהבנק. ג'ייקובס ערם בזריזות את המטבעות על דלפק הקופאי. "סליחה שלוקח לי זמן", התנצל בפני הלקוחות שעמדו מאחוריו. הקופאי העיר שהוא מעריך את מחויבותו לסביבה. זה היה המשוב החיובי הראשון שקיבל ג'ייקובס. ספר 19.20 דולר וחזר הביתה לאכול ארוחת בוקר.

אחר הצהריים החליט ג'ייקובס לטייל בסנטרל פארק, בסביבה נטולת פלסטיק, או כך לפחות חשב. ג'ייקובס עבר על החוק כבר בנסיעה ברכבת התחתית, כי רכבות עשויות מרכיבי פלסטיק והכרטיסים גם הם מפלסטיק. כיסא מתקפל שהביא עימו מהבית שימש אותו. איש אחד הביט בו במבט מוזר, אבל רוב הנוסעים היו עסוקים בטלפונים שלהם ושלוותם לא הופרה ממראה גבר על הכיסא. שוטט לו בפארק, על השבילים נזרקו קסמי שיניים מפלסטיק, כלים חד פעמיים ושקיות ניילון.

כשחזר הביתה ניגש לשתות מים — וכאן אנחנו מגיעים לאויב הנפוץ מכל, שאותו לא הכיר עד עתה: חלקיקי מיקרו־פלסטיק. הם נמצאים בכל מקום. במים שאנו שותים, באוויר שאנו נושמים, באוקיינוסים. מקורם, בין היתר, בפסולת פלסטית שהתפרקה. האם הם מסוכנים לנו? תשובת החוקרים הייתה זהה: עדיין אין לדעת. "אני חושב שנדע בעוד כמה שנים", אומר טוד גואין, יועץ לענייני סביבה. "מי שמבקש לנקוט זהירות מופלגת, יכול להשתמש במוצרים שמבטיחים לסנן חלקיקי מיקרו־פלסטיק מאוויר וממים", הציע.

בערב ישב וכתב בעיפרון, ללא טלפון וללא אינטרנט. אשתו הציעה משחק קלפים. "ציפוי פלסטי", הנהן בראשו אחר כך יצא לסיבוב עם הכלבה, והשתמש ברצועת 100% כותנה שקנה ברשת. ג'ייקובס לקח עימו כף מתכת במקום שקיות, ולשמחתו לא נזקק לה. לקראת חצות נפל ג'ייקובס מותש על המיטה המאולתרת שלו: מצעי כותנה על רצפת העץ של ביתו כי במזרון ובכריות יש פלסטיק. ג'ייקובס התעורר בבוקר שמח על כך ששרד את הסיוט הזה ועל כך שיכול שוב להתאחד עם הטלפון שלו.

לסיום

למרות הכל, הרגיש ג'ייקובס תבוסה. בסך הכל הוא עבר על 164 עבירות. כפי שניבאה סלאזאר, ג'ייקובס חש מוצף רגשות וגם אי ודאות. גם אחרי שחקר את הנושא במשך שבועות, דברים רבים נותרו לא ברורים. האם פריטים נטולי פלסטיק באמת תורמים לשינוי, או שזה רק "גרין־ווש"? האם יש טעם להשתמש במברשות שיניים משיערות חזירי בר, בדאודורנט שמן עץ התה, במסנני חלקיקים מיקרו־פלסטיים וקשיות נייר, או שהטירחה הכרוכה בכך לא שווה את זה?

"הפלסטיק אינו אויב", מדגישה סלאזאר. "השימוש בחד פעמי הוא האויב. יש חשיבות להתנהלות של כל אחד ואחת מאיתנו. תרבות הצריכה החד פעמית יוצרת מסה קריטית".

ובכן, אני מתחייב, גם אחרי הניסיון הלא מאוד מוצלח שלי, לנסות להימנע מפלסטיק. אתחיל בדברים הקטנים, ברכישת הרגלים. כאמור, את השמפו המוצק דווקא אהבתי. כך סיכם ג'ייקובס.